ב31.10.1946
קבוצת "זרעים"
עולה על הקרקע אדמות דברת ההתחלה
בדברת תחתית אלה תולדות דברת
וההיסטוריה
בטרם העלייה לקרקע
וחלקם כמעפילים לכפר החורש
ב1939 חניכי הגרעין האוסטרי מכפר החורש מקימים פלוגת עבודה בחדרה ומקימים את קבוצת" מדורות"
בוגרי עלית הנוער מכפר יהושוע וכפר יחזקאל יוצאים להכשרה באשדות יעקב ,ובקבוצת השרון במדורות
במשך שנות 40-41 בוגרי כפר יחזקאל מצטרפים למדורות. המצב הכלכלי קשה גם עקב פרוץ המלחמה
ב 1942-1943 מוקמת קבוצת" זרעים" על יד מעין חרוד על ידי בוגרי כפר יהושוע הם מתפרנסות בעיקר מעבודות חוץ ומפעלי עזר קטנים
בינואר 1944 מתאחדים קבוצות" מדורות וזרעים" ,חברי מדורות עוברים למעין חרוד
בין 1944-1946 הקבוצה המאוחדת חורגת ממסגרת פלוגת עבודה ונהיית דומה בהרבה למשק צעיר בהתיישבות אך חוסר הקרקע
וארעיות המקום מכבידים על ההתפתחות ואף מסכנים את הקיים
בשנת 1946 מצטרפת הקבוצה ל"חבר הקבוצות" ונולדים הילדים הראשונים
ואלה תולדות דברת....
ב31.10.1946
קבוצת "זרעים"
עולה על הקרקע אדמות דברת ההתחלה
בדברת תחתית
1946-1947 דברת היא נקודת שמירה בלבד ורק מתחילים בעיבוד ראשוני של 1300 דונם פלחה
מרבית החברים והמשק נשארים ליד המעין.רק באמצע 1947 עוברים כמחצית חברי הקבוצה לדברת
ובאוקטובר
1947 הקרן הקיימת רוכשת 292
דונם של דברת עילית מקום הקיבוץ כיום
1948- מלחמת השחרור-בזרעים סובלים מהתקפות מהגלבוע והילדים מפונים ל"גבע"
במרץ נערך הקרב עם כוחות קאוגי ליד בית קשת בחדשים אלה מצטרף הגרעין ההולנדי וגרעין החותרים לזרעים-דברת
בתחילת אפריל עוזב הלגיון הירדני את "מחנה ישראל" ובמקביל עולים לדברת עילית
במהלך החדשים הבאים עוברים כל החברים לדברת במלחמה נהרגים ארבעה מחברי דברת
במהלך-9- 1948 מוקמים צריפי דברת הראשונים ונחנך הבית הראשון-גן ילדים
הנשים והילדים מצטרפים לדברת מוקמים בית תינוקות פעוטון 3 בניני ציבור ןשני צריפים שודים.
בצד
המשקי גדלה הפלחה ל -7000 דונם מוקם דיר
צאן מחסן תבואות רפת וניטעים כרמי
ענבים וזיתים ומטע תפוחים
במקביל מחובר המשק למקורות ונרכשים גנרטורים בצד החברתי ממסדים ומסדירים את עקרונות החיים המשותפים חובות וזכויות החבר
שכון ותק
וכיוב .
1950- 1953 הרחבת כל הענפים החקלאים :מטעים לול רפת ופלחה
קנית טרקטורים וציוד נלווה וכן בנית אסם לול רפת מדגרה קטנה נגריה מסגריה מוסך וחשמליה
בשטח החברתי קליטת חברת נוער ראשונה וחג החמש (1953)
1954-1958 שנים של גידול במספר החברים עד 100 ויותר מחסור במי השקיה גורמים לאי גידול שטחי השלחין
בתחום
החברתי מוחלט על תקציב אישי ומתקבלים
הפיצויים מגרמניה.בדברת מגיעים להסדר
של ניהול כספי הפיצויים
שעיקרו חלוקה שוויונית בין החברים ובין המשק. הסדר זה היה ייחודי לתנועה הקיבוצית.
מלחמת סיני בסוף 1956 מוצאת את המשק מוחזק על ידי צעירים ובני נוער
1959-1964 בסך הכל תקופת צמיחה מצומצמת עקב הצטברות בעיות בענפי היצור
בסוף החומש המשק מתרכז במספר ענפים כמו שלחין פלחה לול פטום ורפת ונוטש
ענפים קטנים
או עתירי עבודה שכירה או בעלי
פוטנציאל רווחיות מועט אם בכלל,כמו
צאן סיפנים ענבים שזיפים ולול מטילות.
לצורך ניהול רציונלי מוקם תמחיר ומעקב אחרי תקציבים. מבחינה חברתית ישנו גידול כולל ממחזור בנים ראשון (1963)
כן מוקמים מבני ציבור כמו בריכת שחיה מגרשי ספורט ומשחקים קבוצת הכדורעף המקומית מהווה מוקד אטרקציה.
שכון
הותיקים הראשון בן 24 חדרים ניבנה (61)
1965-1969 פתוח מזורז בשטחי המשק ושירותי הצריכה חדרי קירור במטבח, מקררים לחברים, מועדון לחבר מחסן ומתפרה
כן מתחילים בנסיעות חו"ל ע"ח הקבוצה לאחר מלחמת ששת הימים
במלחמה מגויסים מספר ניכר של חברים,הנוער והיתר מחזיקים את המשק בהצלחה
במלחמה נופל עמוס שחר
פיתוח ענפי
היצור: מוקם דוכן הפרי והמזנון (65-6) גדל
שטח הכותנה הרפת והמילונים הפלחה והשלחין מתאחדים (1969)
מתנדבים מחול מגיעים לאחר המלחמה ויחד עם האולפן המקומי מספקים אווירה של צבע לחיים בעיקר לדור הצעיר
1970-1973 במישור המשקי מתאפיינת התקופה בשנים חקלאיות ברוכות החל מ-1970
המשק מרוויח סכומים ניכרים בעיקר בענפי הצומח (כותנה ופלחין) הרפת הלול ואפילו הפרדס
ב1971- מוקם הפונדק ונוחל הצלחה
במישור החברתי המשק גדל מקליטה פנימית וחיצונית מוקמים יחידות הדיור הדו משפחתיות
באזור קו הנפט (24 יחידות) ב-72 נחגג חג ה-25 בצורה צנועה
במלחמת "יום כיפור" מגויסים בעיקר הבנים נפלו במלחמה שלושה בנים: אפרים דדי וקובי
1974-1976 שופץ חדר האוכל ועבר להגשה עצמית נרכשו טלוויזיות במישור הצריכה
במישור המשקי המשק הישראלי נכנס למיתון מלווה באינפלציה גבוהה שלא פסחה אף
על דברת.עם זאת נחפר מאגר המים הראשון עם בית קשת ונבנה מפעל יתד יהלומי תעשיה דברת (1976)
